ינקוביץ קובי נ' ביצור בינוי פיתוח ועבודות עפר בע"מ ואח'

פסק דין

העובדות והטענות

1.הנתבעת 1 ומנהלה, הנתבע 2, הורשעו בבית המשפט לענינים מקומיים הרצליה בביצוע עבודות בניה בסטיה מהיתר, עבירה לפי סעיפים 145 ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התו"ב), בקשר לבנין דירות שנבנה על ידם ברחוב הגאון 31 הרצליה (להלן – הבנין).

גזר הדין שניתן באותו משפט כלל צו, המחייב את הנתבעים 1 ו-2, "להרוס את חלקי הבנין שנבנו בחריגה מהיתר הבניה ולהתאים את הבניה להיתר שבידיהם" (להלן – צו ההריסה, כתב האישום צורף כנספח ה' לכתב התביעה, גזר הדין צורף כנספח ה' לכתב ההגנה של הנתבעות 3 ו-4, הכרעת הדין לא צורפה).

בשלב מאוחר יותר, הורשעו הנאשמים 1 ו-2 גם באי קיום צו ההריסה, עבירה לפי סעיפים 210 לחוק התו"ב (כתב האישום וגזר הדין צורפו כנספחים ז' ו-ט' לכתב התביעה, הכרעת הדין לא צורפה).

2.התובעת רכשה דירה בקומה ג' של הבנין (להלן – הדירה), עוד קודם להגשת כתבי האישום.

בתביעה זו עותרת התובעת, בין היתר, למתן "צו מניעה שימנע את הריסת דירת התובעת שתגרם מחמת הריסת כל שבנו הנתבעים 1-2 בסטיה מהיתר הבניה הנוגע לבנין" (סעיף 23(ג) לכתב התביעה).

לטענתה (סעיף 20 לכתב התביעה), "הריסת אותם חלקים שנבנו בסטיה מן ההיתר תגרום להרס הבית כולו ובתוכו גם להרס הדירה, על לא עוול בכפה של התובעת".

התובעת תמכה את טענתה בחוות דעת של מהנדס בנין (נספח י' לכתב התביעה).

3.התובעת טוענת עוד בכתב תביעתה, כי היא רכשה את הדירה בהסתמך על אישור מהנדס הנתבעת 3, לפיו לכאורה הדירה נבנתה באישור הרשויות המוסמכות, ובהסתמך על הצהרה של הנתבע 2, שהוא אביה של התובעת, כי אין מניעה לרכישת הדירה וכי אם תתעורר בעיה כלשהי בקשר אליה הוא יפעל לפתור אותה מול ראש העיר הקודם.

לדבריה, לאחר שהוגש כתב האישום, אישר ראש העיר הקודם לנתבע 2 להגיש תכנית מתקנת שתכשיר את הסטיות מההיתר שנעשו, אולם ראש העיר הנוכחית התכחשה לאותה הבטחה.

עוד טוענת התובעת, כי מרבית הסטיות כבר תוקנו ונותרו מעטות בלבד.

לדבריה, בדירה עצמה לא נדרשות כל הריסה או התאמה להיתר.

4.מלבד הסעד הנתבע ליתן "צו מניעה שימנע את הריסת דירת התובעת", נתבעים עוד סעדים, שתכליתם לגרום לרישום זכויותיה של התובעת בדירה בלשכת רישום המקרקעין.

5.הנתבעים 1 ו-2 מסכימים בכתב הגנתם עם כל דברי התובעת, ולטענתם, התובעת זכאית לסעדים הנתבעים על ידה.

6.הנתבעות 3 ו-4 דוחות את כל טענות התובעת ומבקשות לדחות את התביעה.

לטענתן, אישור המהנדס שצורף איננו אמין ובכל מקרה לא ניתן היה להסתמך עליו לשם רכישת הדירה.

לטענתן, התובעת ידעה היטב על החריגות המשמעותיות שנעשו מהיתר הבניה, בכללן תוספת של שתי דירות, ובהקשר זה מפנות הן לכך שהתובעת היא בתו של הנתבע 2.

הנתבעות 3 ו-4 מכחישות את ההבטחה שניתנה על ידי ראש העיר הקודם.

לטענתן, מרבית הסטיות, שהיה על הנתבעים 1 ו-2 להורסן או להתאימן להיתר, בהתאם לצו, טרם נהרסו או הותאמו.